תנ"ך על הפרק - בראשית יז

מאת: ר' יעקב בן הרא"ש ,

אל שדי. פי' אל תקיף. פירש"י שדי באלקותו לכל ברי'. ור' אברהם פי' בשם הנגיד מגזירת שודד כלומר מנצח ומשודד מערכות השמים: התהלך לפני והיה תמים. פי' רש"י והיה תמים בכל נסיונות. ור' אברהם פי' שלא ישאל למה המילה. והרמ"בן פי' כמו אחרי ה' אלהיכם תלכו פי' התהלך לפני בדרך אשר אורה אותך והמצוה לאחוז את דרכו קודם שיורנו אומר התהלך לפני והכי אחרי הצואה אומר אחרי ה' אלהיכם תלכו: והיה תמים. מצוה אחרת בענין הזה כמו תמים תהיה עם ה' אלהיך האמור אחרי אזהרת לא ימצא בך קוסם קסמים ומעונן ומנחש. והענין בשני הצואות שיאמין שהב"ה יש לו היכולת תחלה וסוף ולא ישמע אל מעוננים ואל קוסמים ולא יאמין שדבריהם יבואו על כל פנים אלא יחשוב בלבו שהכל ביד הב"ה ועושה טובה אע"פ שלא היה במזל שתבא ומביא רעה אף בהיות המזל טוב וזהו שאמרו צא מאצטגנינות שלך: ויפול אברם על פניו. לכוון לנבואה וכאשר השלים לו נבואות המילה קם ובא אליו הדבור שנית מן השמים שרי אשתך וחזר ונפל על פניו לכוין דעתו להתפלל על ישמעאל כדרך ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלקי הרוחות לכל בשר: אני הנה בריתי אתך. על ברית המילה קאמר וצוהו לבא בבריתו להמול קודם שתהר שרה לילד זרע הקודש: ונתתיך לגוים. פירש"י ישראל ואדום שהרי ישמעאל כבר נולד. וכתב הרמ"בן זה אינו נכון שיבשרו בשעת המילה על עשו ואינו מקיים אותה ולא נצטוה עליה. ופי' כי ישמעאל ועשו נקראים גוים וישראל נקראו עמים שנאמר אף חובב עמים. עמים הר יקראו: וערל זכר. פירש"י למדך שהמילה היא באותו מקום. ור' אברהם כתב ערלתו ידועה שהיה בערוה ואין כן ערלת לב ושפה ואוזן כי כלם סמוכים. והרמ"בן כתב לפי דעתי הדבר מפורש בפסוק כי לא אמר ונמלתם את ערלתכם שיהיה הדבר בספק וכן לא אמר וערלת בשרכם כמו ערלת לבבכם וערלת שפתיכם אלא אמר בשר ערלתכם שתכרתו הבשר שהוא ערלה בכם כלומר הבשר האוטם בכם ואין בגוף בשר אוטם וכוסה אבר שיתכסה הבשר ההוא וישאר בלי ערלה זולת בשר החופה את העטרה: ויצחק. תרגם אונקלוס וחדי כאדם הרואה דבר נפלא לטוב לו ישמח עד ימלא שחוק פיו ויאמר בלבבו שראוי לשמוח עליו כי הוא דבר נפלא מאוד: הלבן מאה שנה יולד. בתימה וזה לא היה פלא להוליד בן מאה שנה שאף בדורות האלה אינו פלא כל כך וגם אחרי כן הוליד בנים רבים מקטורה אלא אמר הלבן מאה שנה שלא הוליד בבחרותו מן האשה הזאת יולד ממנה עתה אחר מאה שנה ואחרי צ' שנה שפסק ממנה אורח כנשים: לו ישמעאל. פי' הרמ"בן כמו אם ישמעאל יחי' לפניך ארצה בברכה שברכתני בזרע כי הבטחתני מתחלה אשר יצא ממעיך הוא יירשך הנה אמר לו כי היורש אותו יחיד וחשב כי הוא ישמעאל ועכשיו שאמר לו כי משרה יוליד והבין כי הוא היורש פחד פן ימות ישמעאל ועל כן אמר לו יחיה לפניך. פירש"י יחיה ביראתך ואינו נכון לפי התשובה שהשיב ולישמעאל שמעתיך אלא פי' יתקיים לפניך כל ימי עולם: אבל שרה אשתך. פי' רק כמו אבל בן אין לה. אמר לו רק הבן אשר אני מבשרך עליו שרה אשתך תוליד אותו ובו אני מקיים בריתי לעולם ובזרעו אחריו וישמעאל אברך להרבות זרעו אבל לא מבריתי: בעצם היום הזה. פירש"י בעצם היום שמלאו לאברהם צ"ט נמול. והקשה הרמ"בן דקיימ' לן כר' אליעזר דבתשרי נולדו האבו' וזה היה בפסח שבו בפעם נתבשר על לידת יצחק ובפסח נולד ונאמר בבשורה למועד הזה בשנה האחרת אם כן היה מילת אברהם בפסח. ופי' הוא בעצם היום הזה שנצטוה נימול הוא וישמעאל ויליד ביתו וכל מקנת כספו וסיפר הכתוב מעלתו כמה היה זריז במצות השם ולא איחר הדבר לעשותו ומה שאמר נימול אברהם וגו' ויליד בית וגו' לא שנימול הוא תחלה אלא ישמעאל והם נימולו תחלה כדכתיב ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת ילידי ביתו אחר כך ואברהם בן תשעים שנה בהמולו והטעם שאלו מל הוא תחלה לא היה יכול להשתדל במילתם ונזדרז במילה שלהם תחלה ומל אותם או שזימן להם מוהלי' הרבה והוה עומד עליהם ואחר כך מל עצמו. אע"ג דאברהם קיים כל התורה כולה ולמה לא מל יש אומרים שלא קיימה עד אחר שנימול אבל קודם לכן לא היה בו דעת לקיים המצות כדאמרינן בנדרים ה' דברים היה חסר ראיית עינים ב' שמיעת אזנים ד' הבנת הלב הרי ה' ולא נהירא שהרי בן ג' שנים הכיר בוראו אלא היינו טעמא שידע ברוח הקודש שהיה עתיד להצטוות עליה ולא רצה לעשותה עד שיצטוה להיות מצווה ועושה אבל על שאר התורה לא היה עתיד להצטוות ואחרי הציווי יעשנה בציווי אבל המילה אלו עשאה בלא ציווי שוב לא היה יכול לעשותה בציווי:

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך

מאמרים על הפרק

ברית המילה – ברית של אהבה וברית הארץ

ברית הדורות

הקשר בין המילה לבין ארץ ישראל

מאמר על הפרק

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק